ריכוך הוא טיפול תרמי המשולב במהלך עיבוד חלק, מטרתו לרכך את הפלדה לאחר תהליכי עיבוד כדי לבטל את ההשפעות השליליות של העיבוד על תכונות החומר, להעלות את כושר העיבוד של החלק לשלבי עיבוד הבאים.
לאחר ביצוע עיבוד בחום עם קירור באוויר, משתנות תכונותיה המכניות של הפלדה והיא הופכת קשה לעיבוד במיוחד עבור פלדות עם אחוז פחמן גבוה או עם ריכוז מסגסגים גבוה. ביצוע ריכוך מפחית את הקשיות והופך את החומר קל ונוח יותר לעיבוד. לעומת זאת, ריכוך לא מומלץ עבור פלדות דלות פחמן כיוון שהטיפול יגרום למבנה רך ודביק ולא נוח לעיבוד.
טיפול ריכוך מבוצע על פלדה וכן על סגסוגות נחושת ופליז. הטיפול מבוצע לרוב לפלדות עם תכולת פחמן גבוהה ולפלדות כלים במטרה להביא לרכך את החומר לשפר את כושר העיבוד שלו. עבור נחושת ופליז, מבצעים ריכוך במטרה לבטל את האפקט של הקשחת החלק עקב העיבוד. הקשיות בתום טיפול הריכוך תלויה בסוג פלדה או בסוג הסגסוגת.
תהליך ריכוך של פלדה מתבצע באמצעות חימום הפלדה לטמפרטורה אוסטניטית והשהייתה בטמפרטורה זאת עד הומוגניזציה מלאה של האוסטניט. במהלך ההשהיה בטמפרטורה מתבצע גיבוש מחדש ועידון גרעינים. בתום ההשהיה, מתבצע קירור איטי באוויר לטמפ’ החדר. טמפרטורת התהליך תבחר כתלות בסוג הפלדה. בטיפול מתבצע בד”כ באווירה מגינה או בתנור ואקום כדי למנוע חמצון או דה-קרבוניזציה.
